על אמנות המלחמה, ניקולו מקיאוולי: מהדורה עברית דיגיטלית

מה הספר הזה ומה יש בו

"על אמנות המלחמה" הוא חיבורו של ניקולו מקיאוולי משנת 1521, והוא החיבור המדיני או ההיסטורי היחיד שלו שראה דפוס בימי חייו. המהדורה הראשונה יצאה בפירנצה ב-16 באוגוסט 1521 אצל יורשי פיליפו ג'ונטה. "הנסיך", שבגללו מקיאוולי מוכר היום, יצא לאור רק ב-1532, חמש שנים לאחר מותו, ולכן הספר שלפניכם הוא היחיד שמקיאוולי עצמו ליווה עד הדפוס.

הספר בנוי כדיאלוג בשבעה ספרים, והוא מפורט בצורה שמפתיעה את מי שמצפה לחיבור הגותי. הספר הראשון מציג את הטיעון הכללי ואחריו את שאלת הגיוס: את מי לגייס, מאיזה גיל ומאיזה מקום. השני עוסק בחימוש, בארגון ובאימון לפי הדגם הרומי. השלישי מתאר קרב מופת שלם מתחילתו ועד סופו, ואחריו את האימון בעת שלום. הרביעי עוסק בטקטיקה, בתחבולות ובמצביאות. החמישי בסדר הצעידה, באספקה ובמודיעין. השישי בהקמת המחנה ובפירוקו, באספקה וברווחת החיילים ובמשפט צבאי. והשביעי בביצורים, במצור ובהגנה על עיר ועל מבצר.

הטענה המרכזית של הספר היא שצבא צריך להיות של אזרחים שמשרתים תקופה קצרה וחוזרים לעבודתם, ולא של קבלנים שמתפרנסים מן הלחימה. הנימוק של מקיאוולי אינו מוסרי אלא מבני: מי שהמלחמה היא מקצועו אינו ניזון ממנה בימי שלום, ולכן אין לו אינטרס שהשלום יבוא. המהדורה המקורית כללה שבעה תרשימים צבאיים, כל אחד מודפס על שני עמודים, והם סכמות של סדר כוחות ולא עיטורים.

מקורותיו של מקיאוולי בכתיבת הספר מתועדים וידועים. את המבנה הכללי שאב מוודגטיוס, שחיבורו על ענייני הצבא היה הטקסט הצבאי הנפוץ ביותר באירופה של ימי הביניים. את התחבולות שאב מפרונטינוס. את שיטת הגיוס הרומית ואת תכנון המחנה שאב מפוליביוס, ואת פקודות הסדר מאיליאנוס. כלומר הספר אינו המצאה אלא סינתזה של הידע הצבאי העתיק, מיושמת על השאלה האיטלקית של זמנו.

המהדורה העברית

המהדורה העברית היא גרסה דיגיטלית בת 133 עמודים, בתרגום TEXTIFY, ועם 177 הערות מתרגם שמסבירות מונחים מקצועיים, שמות של אישים ומקומות, והקשרים היסטוריים שאינם מובנים מאליהם לקורא של היום. שבעת התרשימים הצבאיים המקוריים שורטטו מחדש לקריאה על מסך. הספר הוא הכותר החמישי בסדרת תרגום ספרי מופת, ומשתייך גם לסדרת קלאסיקות המחשבה המדינית.

התרגום העברי הקודם של החיבור הוא של מנחם דורמן, בהוצאת מערכות של צה"ל, בסדרה "ספרי מופת ומחקרים בהיסטוריה צבאית", שיצא בתשכ"ה 1964. דורמן אף כתב לו מונוגרפיה נלווית בת 263 עמודים בשם "צבא אזרחים". המהדורה ההיא אזלה מזמן ואינה במלאי של סוחרי היד השנייה שמציגים אותה בקטלוג.

המהדורה הדיגיטלית נושאת את הציון "מהדורה דיגיטלית ראשונה, 2026", ומשמעותו המעשית היא שזאת הפעם הראשונה שהחיבור הזה זמין בעברית בפורמט שאפשר לחפש בתוכו, לסמן בו ולקרוא אותו על מסך. הדיסציפלינה שאליה הספר משויך באתר היא מחשבה מדינית, והוא מופיע גם בדף המחבר של מקיאוולי לצד שאר הכתבים שלו שתורגמו בסדרה.

למי הספר רלוונטי

הספר רלוונטי לכמה קהלים שונים. לחוקרים ולסטודנטים במחשבה מדינית, בהיסטוריה ובלימודי ביטחון הוא טקסט מקור שחוזרים אליו: הדיון האקדמי הישראלי ביחסי צבא וחברה מבסס עליו את ההבחנה בין צבא אזרחים לצבא מקצועי, ולעיתים מצטט אותו ממהדורות לועזיות בהיעדר עברית זמינה.

לקוראים שמתעניינים בהיסטוריה צבאית ובתורת המלחמה הוא פריט יסוד שקדם לקלאוזביץ בשלוש מאות שנה, ושעוסק בשאלה שספרי אסטרטגיה בדרך כלל מדלגים עליה: לא איך לנהל מלחמה, אלא איך בונים את הכוח שאיתו עושים זאת. ולמי שמתעניין בוויכוח הציבורי בישראל על מודל השירות הצבאי, זהו הניסוח המסודר הראשון של אותו ויכוח עצמו.

וראוי לומר גם מה הספר אינו. הוא אינו ספר אסטרטגיה מודרני ואין לקרוא אותו ככזה. יש בו קביעות שהזמן הפריך, ובראשן הערכה מפחיתה של חשיבות הארטילריה, שהייתה שגויה כבר בתקופתו. גם התיאורים שלו על קרבות שבהם כמעט לא היו נפגעים נדחו על ידי היסטוריונים צבאיים. הערך שלו הוא בהיותו הניסוח השלם הראשון של השאלה, ובכך שכל מי שכתב עליה אחר כך כתב מתוך דיאלוג איתו.

פתחו דף נחיתה חינם