מה צריך להחליט לפני שמתרגמים סמינריון
לפני שמעבירים עבודה סמינריונית למתרגם, כדאי לעצור לרגע ולהחליט מה בדיוק מצפים לקבל בסוף. תרגום סמינריון לאנגלית אינו עניין של החלפת מילים. זו עבודה שבנויה על מושגי יסוד, על טיעון שמתפתח מפרק לפרק ועל מבנה שהקורא האקדמי מצפה לו, ולכן ההכנה שעושים מראש משפיעה ישירות על איכות התוצאה. המטרה היא טקסט שנקרא כאילו נכתב באנגלית מלכתחילה, ולא כזה שנשמע כמו תרגום.
הצעד הראשון הוא לקבוע לאיזה צורך התרגום נועד. עבודה שמוגשת בקורס באוניברסיטה זרה, מאמר שנשלח לכתב עת וסקירה שמוצגת בכנס בינלאומי הם שלושה יעדים שונים, וכל אחד מהם דורש רמת ליטוש וסגנון אחרים. כדאי לברר גם איזו אנגלית נדרשת, בריטית או אמריקאית, כי ההבדלים בכתיב ובסימני הפיסוק עלולים להיראות לקורא כחוסר עקביות.
הצעד השני הוא לאסוף את מילון המונחים של העבודה. בכל תחום יש מושגים שיש להם תרגום מקובל אחד, ויש כאלה שמתרגמים בכמה דרכים. אם בעבודה שלכם מופיע מושג מרכזי, הציעו למתרגם את הניסוח המועדף עליכם, או לפחות סמנו אותו. כך מונעים מצב שבו אותו מושג מופיע בשלוש גרסאות שונות בפרקים שונים. זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתרגום אקדמי, והיא קלה למניעה כשמכינים רשימה מסודרת מראש.
הצעד השלישי הוא לוודא שהמתרגם מכיר את התחום. עבודה במשפטים, בחינוך או בפסיכולוגיה משתמשת בשפה מקצועית שונה לגמרי, וגם מבנה הטיעון שונה בין תחום לתחום. מתרגם שמכיר את הז'אנר יידע להשאיר את המבנה כפי שהוא ולהתאים רק את מה שצריך, ולא ינסה לשכתב את העבודה מחדש.
מה כדאי לבדוק בטיוטה שחוזרת מהתרגום
כשהטיוטה חוזרת, אל תסתפקו בקריאה שטחית. התחילו מהתקציר והמבוא, כי הם קובעים את רושם הקריאה הראשוני. אחר כך עברו על הכותרות ועל המעברים בין הפרקים ובדקו שהטיעון המרכזי נשמר ושהמעבר בין רעיון לרעיון זורם. בדקו שהציטוטים והרשימה הביבליוגרפית נשארו בפורמט האחיד שנקבע, ושהמספרים, האחוזים והשנים תואמים למקור. כדאי גם לקרוא את הטקסט בקול, כי משפט שקשה להגיד הוא לרוב משפט שצריך לנסח מחדש. אם מחלקים את הבדיקה כך, קל יותר לזהות בעיות לפני שהעבודה יוצאת לדרך, והתיקונים הנדרשים נשארים קצרים ומדויקים. שווה לשמור גם גרסה ממוספרת של כל טיוטה, כדי שתמיד אפשר יהיה לחזור לנוסח קודם ולהשוות בין הגרסאות בלי לאבד הערות שנכתבו בדרך. מי שעובד כך חוסך זמן בסבב התיקונים האחרון. שווה לשמור גם גרסה ממוספרת של כל טיוטה, כדי שתמיד אפשר יהיה לחזור לנוסח קודם ולהשוות בין הגרסאות בלי לאבד הערות שנכתבו בדרך. מי שעובד כך חוסך זמן בסבב התיקונים האחרון.
מתי כדאי לשלב גם עריכה לשונית
יש מקרים שבהם התרגום עצמו אינו מספיק, ורצוי לצרף אליו עריכה לשונית באנגלית לפי כללי הכתיבה האקדמית. זה נכון בעיקר כשהעבודה מיועדת לפרסום, כשהיא נשלחת לשיפוט של קוראים שמעריכים לא רק את התוכן אלא גם את הסגנון, או כשהכותב רוצה שהטקסט ישמע טבעי בעיני דוברי השפה. עריכה כזו בודקת עקביות, תחביר וטון, ואינה נוגעת בתוכן המחקרי. היא יכולה להיעשות כשלב נפרד אחרי התרגום, וכך מתקבלת תוצאה שהיא גם מדויקת וגם רהוטה, ובעיקר כזו שהכותב יכול לעמוד מאחוריה בביטחון מלא. כדאי לתאם מראש עם העורך אילו תחומים נכללים בעריכה ואילו נשארים כפי שהם, למשל סגנון ההפניות או אורך הפסקאות, כדי שלא יתעוררו אי-הבנות בהמשך. הגדרה ברורה של הציפיות מקצרת את התהליך ומבטיחה שכל צד יודע מה בדיוק נדרש ממנו. כדאי לתאם מראש עם העורך אילו תחומים נכללים בעריכה ואילו נשארים כפי שהם, למשל סגנון ההפניות או אורך הפסקאות, כדי שלא יתעוררו אי-הבנות בהמשך. הגדרה ברורה של הציפיות מקצרת את התהליך ומבטיחה שכל צד יודע מה בדיוק נדרש ממנו.