רוב מי שמדבר על עושר העמים מתכוון בלי לשים לב לפרק הראשון שלו, זה שבו מתואר בית המלאכה לסיכות. בפועל מדובר בחיבור שמורכב מחמישה ספרים נפרדים, שכל אחד מהם עוסק בנושא אחר לגמרי, ושאפשר לקרוא כל אחד מהם בפני עצמו. מי שיודע מה נמצא היכן יכול לבחור איפה להתחיל, ואינו חייב להתחיל בעמוד הראשון ולקוות שיגיע לסוף.
ספר ראשון עוסק בחלוקת העבודה, במחירים, בשכר העבודה, ברווחי ההון ובדמי החכירה של הקרקע. כאן נמצא בית המלאכה לסיכות, וכאן נמצאת גם ההבחנה הפחות מוכרת בין המחיר הריאלי של סחורה ובין מחירה הנקוב בכסף.
ספר שני עוסק בהון: מהו, כיצד הוא נצבר בהדרגה, ומדוע שימושים שונים בו מניעים כמויות שונות של עבודה. זהו החלק התיאורטי ביותר בחיבור.
ספר שלישי הוא סקירה היסטורית של התפתחות הכלכלה באירופה מאז נפילת האימפריה הרומית, ובו ההסבר מדוע דווקא הערים התפתחו לפני הכפר ומה תרם המסחר העירוני להשבחת החקלאות.
ספר רביעי מפרק את השיטה המרקנטילית לגורמיה: מכסים, הגבלות על ייבוא, פרמיות ייצוא, החזרי מכס, הסכמי מסחר מועדפים וכלכלת המושבות.
ספר חמישי עוסק בהכנסות המדינה ובהוצאותיה. בו נמצאים ארבעת העקרונות שסמית מציע להטלת מסים, והם שוויון, ודאות, נוחות התשלום וחיסכון בגבייה. בו נמצא גם הדיון שלו במימון ציבורי של חינוך יסודי לכל, ופרק שלם על החוב הלאומי ועל השפעתו על עושרה הממשי של האומה.
סמית עצמו לא היה כלכלן, משום שהמקצוע עדיין לא היה קיים. הוא היה פרופסור לפילוסופיה של המוסר באוניברסיטת גלזגו, והשאלה שהוא מנסה לענות עליה לאורך כל חמשת הספרים היא פשוטה: מדוע יש עמים שבהם גם הפועל הזוטר ביותר חי בנוחות סבירה, ועמים אחרים שבהם רוב האוכלוסייה רעבה.
ספר ראשון עוסק בחלוקת העבודה, במחירים, בשכר העבודה, ברווחי ההון ובדמי החכירה של הקרקע. כאן נמצא בית המלאכה לסיכות, וכאן נמצאת גם ההבחנה הפחות מוכרת בין המחיר הריאלי של סחורה ובין מחירה הנקוב בכסף.
ספר שני עוסק בהון: מהו, כיצד הוא נצבר בהדרגה, ומדוע שימושים שונים בו מניעים כמויות שונות של עבודה. זהו החלק התיאורטי ביותר בחיבור.
ספר שלישי הוא סקירה היסטורית של התפתחות הכלכלה באירופה מאז נפילת האימפריה הרומית, ובו ההסבר מדוע דווקא הערים התפתחו לפני הכפר ומה תרם המסחר העירוני להשבחת החקלאות.
ספר רביעי מפרק את השיטה המרקנטילית לגורמיה: מכסים, הגבלות על ייבוא, פרמיות ייצוא, החזרי מכס, הסכמי מסחר מועדפים וכלכלת המושבות.
ספר חמישי עוסק בהכנסות המדינה ובהוצאותיה. בו נמצאים ארבעת העקרונות שסמית מציע להטלת מסים, והם שוויון, ודאות, נוחות התשלום וחיסכון בגבייה. בו נמצא גם הדיון שלו במימון ציבורי של חינוך יסודי לכל, ופרק שלם על החוב הלאומי ועל השפעתו על עושרה הממשי של האומה.
סמית עצמו לא היה כלכלן, משום שהמקצוע עדיין לא היה קיים. הוא היה פרופסור לפילוסופיה של המוסר באוניברסיטת גלזגו, והשאלה שהוא מנסה לענות עליה לאורך כל חמשת הספרים היא פשוטה: מדוע יש עמים שבהם גם הפועל הזוטר ביותר חי בנוחות סבירה, ועמים אחרים שבהם רוב האוכלוסייה רעבה.