על מה הספר
"שעבוד הנשים" הוא חיבור שפרסם הפילוסוף האנגלי ג'ון סטיוארט מיל בשנת 1869, שנתיים אחרי שהציע בפרלמנט הבריטי להעניק לנשים זכות בחירה והצעתו נדחתה. מיל כתב אותו כבר בשנים 1860 ו-1861, והחזיק אותו במגירה עד שסבר שהשעה כשרה. כשיצא לאור, נדפס פעמיים נוספות בתוך חצי שנה. הטענה שלו מנוסחת כבר בפסקה הראשונה: העיקרון שמסדיר את היחסים בין המינים, הכפיפות המשפטית של מין אחד למשנהו, פסול מיסודו, וצריך להחליף אותו בעיקרון של שוויון גמור. משם הוא ממשיך בארבעה פרקים. בפרק הראשון הוא מסביר מדוע קשה כל כך להתווכח עם מנהג שכולם רואים בו טבע, ומשיב לטענה שנשים מסכימות למצבן. בפרק השני הוא בוחן את דיני הנישואים של זמנו, שבהם אישה נשואה לא הייתה בעלת רכוש משלה, ומשווה את המשפחה לשותפות עסקית שאין בה צורך במכריע קבוע. באותו פרק הוא מתאר את המשפחה כבית הספר שבו ילדים לומדים, לפי מה שהם רואים בבית, שוויון או עריצות. בפרק השלישי הוא עוסק בזכות הבחירה ובכניסה למקצועות, ומביא כראיה את המלכות ששלטו בהצלחה. בפרק הרביעי הוא שואל מה ירוויח העולם מן השינוי, ומשיב: הכפלה של מאגר הכישרונות שעומד לרשות האנושות, ונישואים שהם ידידות בין שווים. החיבור נחשב לאחד מטקסטי היסוד של הפמיניזם הליברלי, והוא נלמד עד היום בקורסי מבוא ללימודי מגדר, בפילוסופיה פוליטית ובקורסים על משפט ומגדר. הוא כתוב כטיעון אחד רצוף, בלי מונחים מקצועיים, ומי שקורא אותו היום מגלה שרבות מן ההתנגדויות שמיל משיב עליהן נשמעות גם בוויכוחים של ימינו.
מה יש במהדורה הזאת
התרגום נעשה מן המהדורה הראשונה של הספר, שראתה אור בלונדון ב-1869, והוא מביא את החיבור במלואו, על ארבעת פרקיו ועל הערות השוליים של מיל עצמו. לצד הטקסט באות עשרים ואחת הערות מתרגם, שמסבירות את מה שקורא בן המאה התשע עשרה ידע בלי שיסבירו לו: מה קבעו חוקי הנישואים והגירושים שמיל מזכיר, מי היו האנשים והמאורעות שהוא רומז אליהם, ומאין באים הציטוטים שהוא משלב בדבריו. כך למשל מוסברים בהערות חוק משמורת הקטינים משנת 1839 וחוק ענייני הנישואים משנת 1857, שמיל מזכיר כדבר ידוע לכול, ומקורו של המשפט הלטיני שהוא מצטט. ההערות קצרות וענייניות, והן נועדו לאפשר קריאה רצופה בלי לחפש מקורות נוספים. הספר יוצא במסגרת סדרת תרגום ספרי מופת, כקובץ דיגיטלי שאפשר לקרוא במחשב, בטאבלט או בטלפון, ואורכו שבעים ושלושה עמודים.
למי הספר מתאים
הספר מתאים קודם כול לסטודנטים ולסטודנטיות שפוגשים את מיל ברשימת הקריאה: בקורסי מבוא לתיאוריות פמיניסטיות, שבהם קוראים בדרך כלל קטע קצר מתוכו, בקורסים בפילוסופיה פוליטית ובמחשבה מדינית, ובקורסים על משפט ומגדר. מי שקרא רק את הקטע שבמקראה ימצא כאן את הטיעון השלם, כולל החלקים שהביקורת המאוחרת התווכחה איתם. הוא מתאים גם למורים ולמרצים שמחפשים טקסט מקור קריא לדיון בכיתה, ולכל מי שמתעניין בשאלה איך נראה ויכוח על שוויון לפני מאה וחמישים שנה, ומה מתוכו עדיין לא הוכרע. הספר קצר דיו לקריאה בסוף שבוע אחד, וכל פרק עומד גם בפני עצמו, כך שאפשר לקרוא רק את הפרק שנדרש לקורס. מי שכותבים עבודה סמינריונית על מיל, על תולדות הפמיניזם או על מעמד האישה במשפט ימצאו בו מקור ראשוני שאפשר לצטט ממנו בעברית. אין צורך בידע מוקדם: ההערות משלימות את ההקשר ההיסטורי, והטיעון עצמו בנוי צעד אחר צעד.